top of page

קונספירציית הגלוטן בירידה במשקל

אתה רוצה לחיות חיים בריאים יותר? תוריד גלוטן מהתפריט

אתה רוצה לרדת במשקל? תוריד גלוטן מהתפריט

האם יש ביסוס מדעי מאחורי הטענות האלה?




בשנים האחרונות לגלוטן יצא שם רע בכל המדיות. את החלבון הקטן הזה שנמצא במספר דגנים האשימו בכל דבר אפשר, החל מפריחה, הפרעות עיכול ואפילו עלייה לא רצויה במשקל ואחוזי השומן.

זה כמובן גרם לכך שצצו המון דיאטות ושיטות תזונה שתמכו בהורדת הגלוטן לגמרי מהתזונה שלנו, מה שאמור להוביל לבריאות טובה יותר, ירידה במשקל והרגשה טובה יותר.

על פניו זה נשמע כמו עסקה מעולה, אנחנו נוריד גלוטן וכך נהיה בריאים יותר. החדשות הרעות הן שגלוטן נמצא בהרבה מאוד מהמאכלים הנפוצים והמהנים ביותר, כמו פסטה, לחם, דגני בוקר, מוצרי מאפה ואפילו רוב הבירות מכילות גלוטן.

עם זאת, למרות שממציאי הדיאטות ללא גלוטן נותנים סיבות הגיוניות להימנעות מגלוטן, הרי כשאנחנו מורידים גלוטן מהתפריט לרוב מתחילים לרדת במשקל( אגב בכלל הקלוריות שהורדנו ולא דווקא בגלל גלוטן) האם אנחנו באמת יכולים לסמוך על הרציונל הזה? האם הגלוטן באמת רע לבריאות שלנו כפי שהוא עושה את זה? בהסתכלות על מחקר מדעי, אנו רואים שלגלוטן יכולה להיות בעל השפעה רעה מאוד על הבריאות או חוסר השפעה לחלוטין. המפתח הוא להבין לאיזו קטגוריה אתה נופל.




מדוע הגלוטן קיבל מוניטין רע?

הסיבה המדויקת לכך שהגלוטן התחיל לקבל ביקורת רעה לא לגמרי ידועה. זה היה יכול להתחיל כקשר פשוט בין מזונות המכילים גלוטן ועלייה במשקל ("לחם משמין"). אחרי הכל, גלוטן נמצא בהרבה מזונות עתירי פחמימות. במהלך השנים, פחמימות הואשמו במגפת ההשמנה שאנו מתמודדים איתה כיום. עם זאת, ככל הנראה שם הרע שקיבל גלוטן התחזק בגלל העלייה במקרי מחלת הצליאק.

מחלת צליאק היא בעיה אוטואימונית שבה הגוף תוקף והורס את הווילי של המעי הדק. תגובה אוטואימונית זו מתרחשת בתגובה לבליעת גלוטן. הווילי בעצם משטחים לאט לאט ככל שהמעי הדק חשוף לגלוטן. זה גורם לכמה בעיות עיכול רציניות בהתחשב בעובדה שהווילי הללו משמשים להזזת תוכן המעי דרך המעי הדק. ללא טיפול, האדם יכול לחוות כאבים עזים, שלשולים, חוסר ספיגה/מחסור ברכיבים תזונתיים, ואף התפתחות של מחלות אוטואימוניות נוספות.

כמו במקרה של כמה מחלות חדשות, מחלת הצליאק קיבלה במה בתקופה האחרונה. לאחר ששמעו על המחלה, אנשים רבים מניחים שגם להם יש בעיה עם גלוטן. זה קורה למרות העובדה שרק 1 מכל 150 אנשים סובל ממחלת צליאק בישראל. הסיבה היא שככל הנראה הם מורידים גלוטן מהתזונה ומבחינים בירידה מסוימת במשקל ואולי אפקט הפלצבו גרם להם להרגיש טוב יותר עם דיאטה ללא גלוטן. בכל מקרה, להיות ללא גלוטן הפך לשם נרדף לבריאות ואיכות חיים מעולים שלאו דווקא זה נכון והכרחי לכול בנאדם.



אז מה הטיעון הנוסף נגד אכילת הגלוטן?

מעניין לציין שמומחים רבים טוענים שהבעיות עם גלוטן עשויות להתרחב מעבר למחלת הצליאק בלבד. מספר רופאים כתבו ספרים שניסו להסביר את פוטנציאל השיבוש הבריאותי הפוטנציאלי של גלוטן. הטיעון העיקרי נגד אכילת גלוטן עבור אנשים שאינם חולים הוא ההיבט של חדירות המעי. מומחים אלה טוענים כי גלוטן מגביר את חדירות המעי על ידי פתיחת הצמתים ההדוקים של רירית המעי. הצמתים ההדוקים שלנו אמורים להישאר סגורים כדי למנוע מכל מולקולה גדולה לעבור למחזור הדם. אם הצמתים הללו נפתחים ומולקולות דולפות דרך המעי, ייתכנו סיבוכים בריאותיים רבים עקב דלקת ואוטואימוניות.

מחקר בעניין הזה גילה תופעה מעניינת. עם החשיפה לגלוטן, חלבון במעיים הנקרא זונולין מווסת. חלבון זה מווסת את הצמתים ההדוקים במעי הדק. ככל שיש יותר זונולין, כך הפער בצמתים הדוקים גדל. בהתבסס על תצפית זו, נכון תיאורטית שגלוטן עלול לגרום לחדירת מעיים ובכך לסיבוכים בריאותיים. עם זאת, רק בגלל שהגלוטן מגביר את ייצור הזונולין לא אומר שזה יוביל לחדירות מוגברת של המעיים. אנחנו עדיין צריכים לבחון את המידה שבה זונולין מווסת.


בהתחשב בגורמי לחץ אחרים.

אם ניקח את תוצאות החדירות כערך נקוב, סביר לומר שגלוטן עלול לגרום לבעיות מסוימות. עם הזמן, העליות הקטנות הללו בחדירות עלולות להצטבר ואולי להחמיר. למעשה, זה משהו שאנו רואים בהפרעות אוטואימוניות. מחקר הראה שהפרעות אוטואימוניות נגרמות בחלקן על ידי חדירות במעיים. עם זאת, גם גורמים אחרים צריכים להיות נוכחים על מנת שחדירות המעיים תוביל להפרעה בתפקוד אוטואימוני.

על מנת לפתח חוסר תפקוד אוטואימוני, אדם חייב להיות "נוטה גנטית" לתופעה זו. באופן ספציפי, פולימורפיזמים שונים של אנטיגן לויקוציטים אנושיים (HLA) נקשרו לבעיות אוטואימוניות. אם אתה מבטא פולימורפיזם מסוים של הגן HLA, יש לך סבירות גבוהה יותר לפתח אוטואימוניות. תיאורטית, חשיפה חוזרת לגלוטן וגורמי לחץ אחרים תגביר את הסבירות למחלה אוטואימונית על ידי הגברת חדירות המעיים. עם זאת, זה לא בהכרח דבר בטוח שזה יקרה. למעשה, חשיפה לגלוטן בלבד אינה מספיקה כנראה כדי לגרום לבעיה, אלא אם כן אתה נוטה למחלת צליאק.

עם זאת, אולי כדאי לשקול את העובדה שגלוטן אינו גורם הלחץ היחיד שאנו נתקלים בו. ייתכנו חומרי מזון או תוספים אחרים שיכולים לגרום לעלייה דומה בחדירות המעיים. באופן דומה, המערכת שלנו יכולה להילחץ יתר על המידה באמצעות חשיפה למתכות כבדות, רעלנים סביבתיים וכדומה. שלב את גורמי הלחץ הללו ותהיה לך סערה שעלולה להוביל לבעיות לאורך זמן. זוהי סיבה נוספת לכך שחשוב לנו לדאוג לבריאותנו בדרכים רבות ושונות. במילים אחרות, אנחנו צריכים לאכול טוב, להתאמן בצורה מספקת ולישון מספיק אם אנחנו רוצים להיות חזקים מול גורמי הלחץ התזונתיים והסביבתיים הללו.



לסיכום

כל כך הרבה בלוגרים ומומחים בתחום הבריאות והכושר דוגלים באורח חיים ללא גלוטן. כוונותיהם הן בדרך כלל רק טובות , אך ייתכן שהן לא תמיד מבוססות על עובדות מדעיות. אם אתה אדם שסובל ממחלת צליאק, אז גלוטן מזיק לחלוטין לבריאות שלך. עם זאת, השכיחות של מחלת הצליאק אינה גבוהה כפי שרוב האנשים חושבים.

עבור אלה שאינם סובלים ממחלת צליאק, נראה כי לגלוטן יש השפעה קטנה על חדירות המעיים. עם זאת, העלייה בחדירות המעיים עשויה להיות לא מאוד משמעותית עבור אנשים נורמליים ובריאים. בנוסף, הקשר הזה עם חדירות המעיים טרם הוכח בניסויים קליניים in vivo. לכן, בעלי מערכת חיסונית בריאה וחסונה כנראה בטוחים לאכול גלוטן. אז וודאו שאתם דואגים לעצמכם בכל החזיתות אם אתם רוצים ליהנות מפרוסת הלחם הזו או מערימת הפנקייקים מדי פעם!

Comments


Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page