ממתיקים מלאכותיים עלולים לגרום ל…השמנה ולסוכרת

מחקר חדש שערכו חוקרים ממכון ויצמן למדע טוען כי ממתיקים מלאכותיים עלולים להגביר את הנטייה לחלות בסוכרת. ממצאי המחקר, שמתפרסמים ב2014 בכתב העת Nature, תומכים באפשרות כי ממתיקים מלאכותיים מגבירים את אי-הסבילות של הגוף לגלוקוז ואת הסיכוי לחלות בסוכרת מבוגרים.

"הצריכה הנרחבת של ממתיקים מלאכותיים במשקאות ובמאכלים עלולה לגרום להשמנת יתר ואפילו לתחלואה בסוכרת", אומר ד"ר ערן אלינב, מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, שהוביל את המחקר בשיתוף עם פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית.

במשך שנים תהו חוקרים כיצד ייתכן שממתיקים מלאכותיים דלי-קלוריות לא גורמים להפחתה במשקל הגוף. למעשה, מחקרים אחדים העלו את ההשערה שהשפעתם עשויה להיות הפוכה. במחקר הנוכחי גילו החוקרים כי למרות שממתיקים מלאכותיים אינם מכילים סוכר, יש להם השפעה ישירה על היכולת של הגוף לתעל ולעבד גלוקוז. לדברי החוקרים, אי-סבילות לגלוקוז, שמתפתחת כאשר הגוף לא מסוגל להתמודד עם כמות גדולה של סוכר, מהווה את הסימן הראשון להתפתחות סוכרת מבוגרים והיבטים אחרים של התסמונת המטבולית.

החוקרים נתקלו בתסמינים הללו, של אי-סבילות לגלוקוז, שוב ושוב בסדרת ניסויים שערכו בעכברי מעבדה. הניסויים לא רק הדגימו את שפעת הממתיקים המלאכותיים על יצירת תסמיני סוכרת, הם גם חשפו את המעורבות של חיידקי המעיים בתהליך. בשלב ראשון, החוקרים השקו את העכברים במים מהולים בשלושה סוגי ממתיקים מלאכותיים נפוצים, במינונים שווי-ערך להנחיות שמינהל המזון והתרופות האמריקאי מאשר לשימוש. תוצאות הניסוי הראו כי העכברים פיתחו אי-סבילות גדולה יותר לגלוקוז, בהשוואה לעכברים שהושקו במים ומי סוכר. התוצאות הללו אוששו כמה פעמים גם כאשר החוקרים ביצעו את הניסוי בסוגים שונים של עכברים, ובמינונים שונים של ממתיקים מלאכותיים.

ואולם, בכך לא הסתיים המחקר. המדענים ביקשו לבדוק את גם מעורבותם של חיידקי המעי בתופעה. השערתם היתה כי חיידקי המעיים מעורבים בתופעה זו ואולי אף אחראים לה. הממתיקים המלאכותיים לא נספגים במערכת העיכול, אולם כאשר הם עוברים דרכה הם באים במגע עם טריליוני החיידקים שבמעי. בהתאם לכך, טיפלו המדענים בעכברים שהושקו בממתיקים מלאכותיים בתרופות אנטיביוטיות שמחסלות אוכלוסיות שונות של חיידקי המעי שלהם. בעקבות הטיפול, נמנעה לחלוטין אי-הסבילות לגלוקוז, שנוצרה עקב החשיפה לממתיקים המלאכותיים.

לאחר מכן, העבירו המדענים אוכלוסיות שלמות של חיידקי מעי מעכברים שצרכו ממתיקים מלאכותיים לעכברים סטריליים, שגודלו במתקנים מיוחדים נטולי חיידקים. בעקבות כך, גילו החוקרים כי התועפה של אי-הסבילות לגלוקוז הועברה במלואה לעכברים הסטריליים. לטענת החוקרים, ממצא זה מספק הוכחה לכך שהשינויים בחיידקי המעי מתווכים באופן ישיר את ההשפעות המזיקות של הממתיקים המלאכותיים על רמות הסוכר.

בחינה מדוקדקת יותר של ההרכב הגנטי והפעילות המטבולית של חיידקי המעי בעכברים הראתה כי חשיפה לממתיקים מלאכותיים מביאה לשינויים משמעותיים באוכלוסיית חיידקי מעי ותפקודם, וגורמת לנטייה להשמנה, לסוכרת ולתסמונת המטבולית בבעלי חיים ובבני אדם.

אך האם מה שתקף לעכברים תקף בהכרח בבני אדם? ד"ר אלינב ופרופ' סגל בחנו גם את הסוגיה הזו. בשלב ראשון, הם בחנו נתונים שנאספו במסגרת פרויקט התזונה האישית אותו הם מובילים, שמטרתו לבדוק את הקשר שבין התזונה לבין חיידקי המעי. בין נתונים אלה, הם מצאו קשר ישיר ומובהק בין רמת הצריכה של ממתיקים מלאכותיים, כפי שדווחה על ידי משתתפי המיזם, לתצורות אישיות־ייחודיות של חיידקי המעי ולנטייה לאי-סבילות לגלוקוז. בהמשך ערכו החוקרים ניסוי מבוקר, בו הם ביקשו מקבוצה של מתנדבים, שלא נוהגים לאכול או לשתות ממתיקים מלאכותיים, לצרוך את החומרים הללו במשך שבוע. במהלך כל אותו שבוע נבדקו רמות הגלוקוז והרכבי חיידקי המעי בגופי המתנדבים.

ממצאים אלה הראו כי רבים מהמתנדבים, אך לא כולם, התחילו לפתח אי-סבילות לגלוקוז, וזאת כבר לאחר שבוע אחד בלבד של צריכת הממתיקים. הרכב חיידקי המעי של המתנדבים הסביר את השינוי הפתאומי: המדענים גילו שתי אוכלוסיות שונות של חיידקי מעי בבני אדם – אוכלוסייה אחת שהגבירה את אי-הסבילות לגלוקוז לאחר צריכת ממתיקים, ואוכלוסייה שנייה שלא השפיעה על רמות הסוכר בשום צורה.

ד"ר אלינב סבור כי תגובת החיידקים במעי לממתיקים המלאכותיים, התבטאה בהפרשת חומרים שגרמו לתגובה דלקתית המזכירה מנת יתר של סוכר, שהובילה לשינויים ביכולתו של הגוף להשתמש בסוכר. "מערכת היחסים של כל אחד מאיתנו עם חיידקי המעי האישיים שלנו מהווה גורם משמעותי בהבנת האופן שבו המזון שאנו צורכים משפיע עלינו, כולל הנטייה שלנו למחלות כמו השמנה וסוכרת", אמר. "ממצאי המחקר מעידים על כך שצריכת ממתיקים מלאכותיים מביאה להתפתחות אותן הבעיות הבריאותיות שהם נועדו למנוע מלכתחילה. ממצאים אלה מחייבים בחינה מחודשת של הצריכה המאסיבית והבלתי מפוקחת של חומרים אלה".

מקור הכתבה: http://www.nature.com/nature/journal/v514/n7521/full/nature13793.html