קשה לך להפסיק לצרוך את הסוכר? הנה כמה סיבות

לא יכולים להפסיק עם המתוק לא משנה כמה כבר ניסיתם? היום תגלו שזה לא תמיד באשמתכם. בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על החסרונות של סוכר ועל ההשפעות ההרסניות שלו על הבריאות ועל הגיזרה שלנו. ועדיין, כמויות הסוכר שאנחנו אוכלים לא באמת השתנו, וסוכר עדיין חלק גדול משגרת היום של מרבית בני האדם. הסיבה לכך לא טמונה בעובדה שאנחנו אנשים חלשי אופי או גרגרנים, אלא בעובדה שלסוכר יש השפעה ממכרת, שמקשה עלינו להיפרד ממנו. כן, ממש כמו סיגריות או אלכוהול, גם סוכר משאיר אותנו בהמתנה למנה הבאה. וזו בעיה, כיוון לפי החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, 80% מהמזונות שאנו צורכים מכילים סוכר.

בלי שום קשר למראה החיצוני והשמנה, כבר ב2012 פרסם מגזין NATURE מאמר שקבע כי סוכר הוא חומר רעיל שיש להכניס תחת פיקוח, בדומה לטבק ולאלכוהול. חוקרים הדגימו במספר מחקרים שכמות גדולה של סוכר (גם סוכרוז טבעי וגם סירופ פרוקטוז שמופק מתירס) לא רק הופכת את האוכלוסייה המערבית לשמנה יותר אלא גם פוגעת בכבד, משבשת את חילוף החומרים בגוף, מגבירה את הסיכון לתחלואת לב ולסוכרת, וגם - משבשת את פעילות המוח שלנו.

בשביל לבחון את ההשפעה של סוכר על המוח שלנו, ערכו חוקרי התמכרויות סריקות מוח לאנשים שאכלו מזונות מתוקים. הם מצאו כי התגובה המוחית לסוכר דומה לתגובה המוחית שמופיעה אצל מכורים לסמים בעת השימוש. בסריקות נמצא כי אצל נבדקים שאכלו סוכר הופעלו במוח אותם האזורים שפועלים כאשר אלכוהוליסט צורך אלכוהול או מכור לסמים צורך סמים.

האשם הראשי: דופמין למה סוכר כל כך ממכר? בזמן אכילת סוכר מופרש ובמוח דופמין - חומר כימי שמשמש לתקשורת בין תאים במוח (מוליך עצבי) ובעל תפקידים רבים בתפקוד המוחי. דופמין לוקח חלק במנגנון "העונג" - שגורם לחיזוק של פעילות מענגת ולוקח חלק משמעותי גם במנגנונים המוחיים שאחראיים למצבים של התמכרות.מחקרים גילו כי אכילת מוצרים עתירים בסוכר לאורך תקופה מפעילה את מנגנון העונג המוחי מבוסס הדופמין, ובכך יוצרת מצב הדומה מבחינות רבות להתמכרות.

האשם השני: סרוטונין חוקרי התנהגות מצאו כי בזמני לחץ אנשים נוטים לאכול יותר מוצרים מתוקים. המזונות המתוקים יוצרים תחושת עונג על ידי שחרור מוגבר של סרוטונין, אותו חומר שמשפר את מצב הרוח. את אותו אפקט ניתן לקבל גם אם נחליט על אכילת מוצר בריאותי יותר ונגביל את תדירות הצריכה שלו לפעמיים בשבוע.

אך לא רק על המוח משפיע רמות גבוהות של סוכר, אלא גם על הגוף. כאשר תאי הלבלב מרגישים בסוכר, הגוף מפריש את ההורמון אינסולין. כתוצאה מכך תאי הכבד, השרירים ורקמת השומן סופגים את הסוכר מהדם ומאחסנים אותו בצורת גליקוגן על מנת לשמר אנרגיה. כאשר אוכלים הרבה סוכר בבת אחת, רמות האינסולין מרקיעות ואז צונחות, ואחר כך מגיעה תחושת עייפות. העייפות הזו גורמת לנו לרצות לצרוך מזונות נוספים מלאי סוכר - כדי להתעורר וקשה מאוד לצאת מהמעגל הזה של של סוכר כי תמיד רוצים עוד.

המון חושבים על תחליפי סוכר כפתרון טוב לצאת מהתמכרות למתוק אבל זה לא תמיד מצליח, לרוב תחליפי הסוכר פועלים בדיוק על אותם נקודות במוח כמו סוכר רגיל רק שהגוף מפריש פחות הורמוני שובע כמו מסוכר רגיל והגוף דורש יותר אוכל. דוגמא טובה היא שתיית קולה זירו בחיטוב- אומנם זה 0 קלוריות ונותן טעם של מתוק אבל לאורך הזמן ובלי לשים לב אנחנו רעבים יותר.

לסיכום, לא צריך להמנע לגמרי מצריכת סוכר, כן מותר מדי פעם לאכול חתיכה של עוגה, אבל כן צריך להוריד רמת צריכה של סוכר פשוט ולבדוק בכל מאכל את כמות הסוכר שאנחנו צורכים. בשורה תחתונה ככל שנאכל אוכל מאוזן ומגוון כך גם הגוף יגיב. למי שכבר מכור לסוכר- אל תרימו ידיים. תורידו את רמת הסוכר בהדרגה כמו בכל תהליך גמילה, תכירו בבעיה ועם כוח רצון אתם בהחלט מסוגלים לנצח.

בהצלחה!!

שלכם, דימה.

Recent Posts