האם סקס מחטב?
יופי עכשיו יש לי את תשומת הלב שלך!
אני ממש לא הולכים להמליץ על סקס כפעילות אירובית(למרות שזה אחלה רעיון) אבל במאמר זה נעסוק באיך חיי המין של גבר מושפעים מפעילות גופנית או מחוסר בפעילות גופנית. התנוחה היחידה שתזדקק לה עבור זה היא "תנוחת כיסא" כלומר, להישען אחורה, להירגע ולקרוא ואז כשתסיים לקרוא, צא להתאמן כדי ליישם את ההתרונות בפעילות גופנית לשיפור חיי המין.
נתחיל עם משהו מאוד מעניין: מחקרים מצביעים על כך שרמות הכושר של גברים משפרות באופן משמעותי את התפיסה של ביצועים מיניים וחשקים המיניים. אם גבר מתאמן, הוא נוטה להאמין שהוא טוב יותר בין הסדינים והוא מושך יותר בעיני הבן זוג. בדרך כלל אנו שומעים על היתרונות של פעילות גופנית בכל הנוגע למשקל, כולסטרול, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, מחלות כרוניות וכו'. היום לשם שינוי נדבר על: פעילות גופנית משפרת את חיי המין או לפחות את התפיסה לגביה.
אבל רגע, יש עוד: מחקר אחר מצא שמדדים לאיכות פעילות המינית אצל נשים הם:
האורגזמה הנשית צפויה להופיע לעתים קרובות יותר לפי דירוג של תמונות פנים של גברים בעלי מבנה גוף שרירי ומושך. ככל שאישה תופסת את התמונה של גבר כשרירי ומושך, כך תעלה סבירות ליותר אורגזמות נשיות. מה דעתכם על זה?- "זה מטורף!"
עד עכשיו הכל מצויין אבל בואו נדבר על מכשולים -
טסטוסטרון
עם הגיל, זה טבעי להרגיש ירידה בהורמון טסטוסטרון אצל גבר. אני בטוח שראית או לפחות שמעת על טיפול הורמונלי חלופי בפרסומות או בסביבה, מכיוון שזה הפך לטיפול פופולרי מאוד. עבור גברים, טסטוסטרון הוא הורמון מפתח. טסטוסטרון נמוך נקשר עם מצבים בריאותיים שליליים רבים הקשורים לגיל, כולל השמנה בטנית(תרגילי בטן ממש לא הולכים לעזור כאן), סוכרת ומצבים טרום-סוכרתיים, דיסליפידמיה, מסת עצם ושריר נמוכה, מצב רוח מדוכא, ירידה באיכות החיים, ולבסוף, פגיעה בתפקוד המיני.
מחקר שפורסם בשנת 2007 על ידי Travison וחב', מדד את גודל השינוי ברמת האוכלוסייה בריכוזי הטסטוסטרון בסרום ובאיזו מידה השינויים הללו מוסברים על ידי גורמי אורח חיים כגון משקל גוף. המחקר צפה בגברים בגיל דומה בשלוש נקודות זמן שונות.
הזמינות הביולוגית של טסטוסטרון פוחתת עם הזמן ולפי המחברים, נראה שאין סיבה ברורה לכך. המחברים מציינים שלמרות שהייתה עלייה ניכרת בשיעור הנבדקים שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר, נראה כי זה לא מסביר את המגמות התואמות לגיל שנצפו בטסטוסטרון.
עם זאת, מחקר אחר עשוי לעזור לתת תמונה ברורה יותר. מחקר אחר שבדק 70 גברים בגילאי 20 עד 62 גילה שלגברים שמנים היה ריכוז טסטוסטרון נמוך משמעותית בהשוואה לקבוצות אחרות והראה מתאם שלילי עם BMI, היקף מותניים ורמות אינסולין.
אצל גברים, נראה שיש קשר בין טסטוסטרון לחשק המיני. ככל שהטסטוסטרון עולה, החשק המיני עולה; ככל שהטסטוסטרון יורד, החשק המיני יורד וכפי שצוין קודם לכן, טסטוסטרון נוטה להשפיע על מצב הרוח, איכות החיים והתפקוד המיני.
אז, מה אתה או מישהו שאתה מכיר יכולים לעשות כדי להגביר את הטסטוסטרון ולהניע את החשק המיני כדי לשנות את חיי המין שלך לטובה?
אם אתה כמו רוב הגברים שהולכים לחדר כושר, חושב שהרמת משקולות תגביר את רמת הטסטוסטרון יותר מאשר צורות פעילות גופנית אחרות, אולי זה נכון, אבל יש עוד פעילויות שיכולות לעזור בכך- כל תוספת של פעילות גופנית במהלך השבוע תשפר את רמות הטסטסטרון ואם המטרה היא להגיע למקסימום אפשרי, אימון התנגדות טוב בטווח של 1-15 חזרות ומשקל כבד יכול לעשות את העבודה.
גם כאן צריך לזכור שאימון יתר או פעילות בעצימות גבוהה מדי תוריד את רמות הטסטסטרון. אם אתה מתכוון לשפר את רמות הטסטסטרון על ידי ריצת מרתון או איש הברזל, תשכח מזה. למען האמת אין נתון מדוייק מתי מגיעים להפחתה ביצור הטסטסטרון והחשק המיני ומתי לעליה לכן תמיד ניתן לבדוק זאת על ידי בדיקות דם יעודית.
זקפה וחוסר אונות
במחקר שפורסם בחודש אוגוסט 2003 במגזין לרפואה פנימית נמצא שפעילות גופנית עשויה להוסיף שנים לחיי המין ולהפחית את הסבירות ללקות באין-אונות. במחקר נמצא שגברים שהתאמנו 5-3 שעות בשבוע נטו לפתח 30% פחות הפרעות במנגנון הזקפה (אין-אונות) בהשוואה לגברים שלא התאמנו כלל או שביצעו פעילות גופנית מועטת. מערכת הלב וכלי הדם אחראית לקיומו התקין של מנגנון הזקפה, ולכן בעיות במחזור הדם ובשריר הלב באות הרבה פעמים לידי ביטוי בצורה של הפרעות בזקפה. פעילות גופנית, במיוחד הליכה, ריצה, רכיבה על גבי אופניים ושאר פעילויות אירוביות, מפחיתה את הסיכון למחלות לב ושומרת על זרימת דם תקינה בכלי הדם. במחקר אחר, שפורסם בחודש יוני 2004 במגזין האמריקני היוקרתי JAMA, דווח ששינוי בהרגלי החיים, במיוחד הפחתה בכמות הקלוריות והגברת העיסוק בפעילות גופנית, שיפר את התפקוד המיני בגברים שמנים.
איכות חיי המין יורדת ככל שמתאמנים פחות
מעבודות שנעשו בתחום עולה שאלה שדיווחו על ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע דירגו גבוה יותר את איכות ותדירות יחסי המין שלהם. בל נשכח שאי ביצוע פעילות גופנית כלל או במידה מועטה ולא איכותית קשור בבעיות מסוגים שונים כמו: עלייה במשקל ואחוז השומן, עלייה של הורמון הקורטיזול (הורמון קטבולי) בשל התנהלות לא טובה מספיק של אורח החיים, תזונה לקויה, שינה לא מספקת ועוד. בנוסף, בפן הפסיכולוגי אלה שמבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע נהנים מדימוי עצמי גבוה יותר, יכולות גופניות טובות משמעותית לעומת אלה שלא פעילים ולכך השפעה גם על אופן ביצוע יחסי המין באופן כללי
השמנה, הרכב הגוף והשפעתם
השמנה והרכב גוף לא תקין (אחוז שומן גבוה ומסת שריר וטונוס ירודים) קשורים גם הם לפגיעה באיכות של חיי מין. דוגמה קיצונית בנושא יכולה לשמש זוג בני 40 הסובלים מעודף משקל מהותי שמתבטא בהשמנה בטנית ("השמנת תפוח"). מסתבר שזוג זה לא מסוגל לקיים יחסי מין מלאים בשל ההשמנה הבטנית המופרזת! דבר שמשפיע מאוד על איכות החיים של בני הזוג. במקרה זה, אגב, יש צורך בייעוץ של איש מקצוע בנושא (כגון סקסולוג). פעילות גופנית מתאימה עם תפריט גרעון קלורי כמובן יסייעו מאוד במקרה זה ויפה שעה אחת קודם ולא לחכות לירידה מהירה במשקל.
לסיכום
כשהתחלתי לכתוב את המאמר הזה, חשבתי שזה עשוי להיות נושא מהנה וקליל על איך תדירות פעילות גופנית הובילה לקיום מוגבר של יחסי המין ולסקס מספק יותר. לא ידעתי, אבל פתחתי תיבת פנדורה שלקחה אותי לכל מקום בחיפוש אחר עוד ועוד מחקרים. בכל פעם שקראתי מחקר וכתבתי עליו, היו לי עוד שאלות ועוד נושאים לחפש.
עבור רובנו, תפקוד מיני בריא זה המפתח לחיים מלאים ומספקים, ואני לא יכול לדמיין את התסכול של האנשים שהתפקוד שלהם בירידה. אני מקווה שהמאמר הזה שופך אור על כמה סיבות מדוע מישהו עלול לחוות חוסר בתפקוד מיני. ככל שאני חוקר יותר, כך זה נראה נכון יותר, שום פעילות אחרת שנתקלתי בה לא יכולה להחליף את ההשפעה שיש לפעילות גופנית ותזונה על כל גוף האדם ועל כל פעולתו.
